יש רגע כזה ביום שבו היד הולכת אוטומטית למשקפיים: בבוקר כשמחפשים איפה שמנו אותם, באמצע שיחה כשצריך לקריא את ההודעה הקטנה על המסך, או בערב כשמנסים לקרוא תפריט באור רומנטי (שבאופן מסתורי תמיד חלש מדי). ועכשיו דמיינו את אותו יום, רק בלי הטקסים האלה. בלי “רגע, איפה המשקפיים?”, בלי אדים כשנכנסים ממזגן לחום, ובלי להרגיש שהמסגרות הן…