כמה מילות תפילה שיכולות לחבק את הלב – במיוחד את הלב של אמא
עכשיו, תעצמו עיניים לכמה שניות ונסו לדמיין את הידיים האלה של אמא. אלה שתמיד היו שם – כשנפלנו, כשטעינו, כשליבנו נשבר.
הידיים שמגישות אוכל בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, שמלטפות כשהעולם קצת קשוח מדי. אז כשהן פתאום חלשות או חולות, זה כמו שהקיום כולו מזדעזע.
וברגעים האלה, כשאין כל כך מילים, אנחנו פונים אל מה שמעבר – לתפילה.
למה דווקא תפילה?
לא מדובר כאן בסיסמה. תפילה היא לא רק טקסט טכני שחוזר על עצמו. היא נשק סודי של הלב, שפה עתיקה שיודעת בדיוק איך לדבר עם התקווה – גם כשזו מנסה לברוח.
- היא מאפשרת לשים את הפחד במקום אחד, ואת האהבה במקום אחר.
- היא תהליך של שחרור, פריקה והתמקדות בטוב האפשרי.
- והכי חשוב – היא לא תלויה בשום דבר חיצוני. רק בלב.
5 מרכיבים שהופכים תפילה לבריאות של אמא לחזקה במיוחד
1. כוונה חדה כמו אזמל
התפילה לא צריכה להיות אידיאלית או חרוזת. היא צריכה להיות מדויקת – ממוקדת באמא שלך, באהבה הענקית אליה, ובתקווה שתחלים במהרה.
2. מילות אהבה פשוטות
"אלוהים, רק תחזיר לי את החיוך שלה". לפעמים זה חזק יותר מאלף פסוקים. לא צריך שפה גבוהה – צריך אמת.
3. תוספת אישית
צרפו זיכרון קטן, משהו שרק אתם יודעים עליה. התפילה תרגיש כאילו היא נתפרה במיוחד – כי היא באמת נכתבת מהלב שלכם.
4. אמונה מרוסקת, ועדיין…. אמונה
אפילו אם אתם לא בטוחים למי אתם מתפללים, עצם ההסכמה לשים תקווה במקום כלשהו – זו אמונה במצב הכי גולמי שלה. והיא תופסת.
5. חזרתיות בלי להיות רובוט
כן, מותר לחזור על אותה תפילה כל יום. אבל תנו לה טעם אחר – לפי היום, לפי מצב הרוח. לא חייבים להיות שחקני תיאטרון, רק כנים.
שאלות שחוזרות כמעט בכל לב כואב
- האם תפילה באמת יכולה להשפיע על הבריאות שלה?
אי אפשר למדוד את זה עם מד חום – אבל נוכחות, אהבה ותקווה תורמות להחלמה לא פחות מתרופות. - אני לא אדם דתי. מותר לי להתפלל?
מותר. צריך. המצפון לא מחלק נקודות לפי מידת שמירת שבת. הלב תמיד מוזמן לדבר. - מה אומרים? איך כותבים תפילה כזאת?
כמו שאתה מדבר לאמא שלך. רק עם טיפה יותר שקט פנימי. כל מילה באהבה תתקבל בברכה. - זה לא טיפשי לשבת ולדבר עם "משהו" בלתי נראה?
יותר טיפשי זה להאמין רק למה שרואים. אם אתה רואה אהבה – אתה כבר מדבר עם משהו בלתי נראה. - אני מרגיש חסר אונים. מה אפשר לעשות חוץ מתפילה?
המון. להיות נוכח. להכין לה תה. להקריא לה בדיחה ישנה. חיבוק אחד שווה שלושה אנטיביוטיקה (אבל כחיזוק, לא תחליף).
3 נוסחים של תפילות – קצרות, נוגעות ובעיקר אישיות
נוסח ראשון – תפילה פשוטה מהלב
"בורא עולם, תחבק את אמא שלי. תן לה כוח, גוף שקט, נשימה עמוקה. תן לי עוד זמן להודות לה על כל מה שהיא."
נוסח שני – כשהלב חנוק פשוט תוציא את זה
"אני לא יודע איך להתחיל, אבל אני צריך אותך. אמא שלי חייבת אותך עכשיו. אל תיתן לה ליפול. תן לה אור."
נוסח שלישי – קצר ומדויק כמו סיכה בלב
"אמא שלי – תחלים. כי עד שהיא לא תחזור לחייך, אני נשאר בתפילה."
ואם התפילה לא 'עובדת' מייד?
אנחנו לא קוסמים. גם תפילות הן תהליך. לפעמים הן עוזרות לאמא, ולפעמים, מה שיותר נכון – הן עוזרות לנו להתמודד מולה.
הן מרככות את הכעס, מפוגגות את החרדות, ומעט מאוד פעמים… פשוט משיבות אותה הביתה.
משפט שיכול להישאר איתך בלב
“תפילה אולי לא תשנה את המצב מיד – אבל היא תשנה את מי שמתפלל. וזה כבר לא מעט.”
אז מה נותר כשלא נשאר הרבה?
נותר לכם קול. הרגש. לב שעדיין, למרות הפחד והעייפות והכאב – בוחר לאהוב. וזה כל מה שתפילה באמת צריכה.
אמא שלך ראויה לכל מילה שלך. גם אם היא לחישת תפילה בין השמיכות בלילה.