מה קורה אחרי שהשלהבת נדלקת? כל הסיפור על התפילה שאחריה
רגע אחרי — ויש קסם באוויר
נרות שבת. שתי להבות שמרצדות בשלווה על הרקע של עולם שבדיוק התחיל להוריד הילוך. נשים רבות מקפידות
על הדלקת הנרות כמו על טקס קדוש. אבל מה קורה מיד אחרי ההדלקה? אותה לחישה חרישית, לפעמים בדמעות,
לפעמים בטון מבויש, לפעמים עם כל המשפחה – אנחנו מדברים על התפילה שאחריה. ויש לה יותר עומק ממה
שחשבתם.
אם תהיתם ממתי זה התחיל, למה בדיוק מתפללים, או מדוע כל כך הרבה נשים – גם כאלה שאינן דתיות –
בוחרות דווקא ברגע הזה להתפלל: אתם עומדים להיכנס לעולם עשיר, מרגש, ולעיתים גם קצת בלתי צפוי.
אז… מה בעצם מתפללים שם?
הדלקת הנר עצמה היא חלק מהמצווה – מצוות עונג שבת, שלום בית ומה לא. אבל בדיוק כאשר הלהבה ניצתת
– יש כמה שניות של שקט. ושם, בדיוק שם, נכנסת התפילה האישית.
התפילה הקלאסית
לאחר הדלקת הנרות, נהוג לומר את הברכה:
"ברוך אתה ה'… להדליק נר של שבת קודש."
ואז – יש נוסח קבוע לתפילה שאמור לבטא את הרצון והתקווה של האישה לבנות בית נאמן, להצליח בחינוך
הילדים, לראות ברכה בעבודת הבעל (או שלה עצמה), פרנסה, בריאות, שפע ושקט נפשי.
- שלווה בבית – כי באמת, כמה קשה להגיע לזה בעידן הווטסאפ והזום?
- ילדים צדיקים – או לפחות כאלה שמסיימים את שיעורי הבית בלי מלחמה.
- בריאות ופרנסה – קלאסי, כי למה לא לקוות לטוב בכל התחומים?
והקטע האישי?
לא מעט נשים מוסיפות את הבקשות האישיות שלהן – כי מתי עוד תמצאו רגע שבו אתם מרגישות קצת יותר
קרובות לשמים?
חלקן לוחשות שמות של חברים שצריכים רפואה. אחרות שופכות לב: על קשיים, על תקוות, על רגעים שאף אחד
לא רואה.
5 שאלות שרבים שואלים על התפילה אחרי הדלקת הנרות
1. האם חייבים להתפלל אחרי הדלקת נרות?
ממש לא. זו לא חובה, אלא הזדמנות. כמו חלון שנפתח לרגע – ואת מחליטה אם להביט דרכו.
2. זה רק לנשים?
כיום נהוג שנשים מדליקות נרות ומתפללות, אבל גברים גם מוזמנים להצטרף לחגיגה. האור לא מפלה.
3. אז למה דווקא אחרי ההדלקה?
חלק מזה הוא טכני: אסור להתעסק בענייני חול אחר כך. אבל החלק המעניין? זה הרגע שבו את נכנסת לתוך
זמן השבת – וזה גם הזמן שבו הלב פתוח במיוחד.
4. האם אפשר להתפלל גם בשפה שלי?
בהחלט. אלוקים מבין כל שפה – ואפילו את זו שאת לא מצליחה להסביר לאחרים.
5. ואין לי מה לבקש?
אז תגידי תודה. האמת? זו אחת התפילות הכי חזקות שיש.
למה זה מרגש כל כך?
לא מדובר בסתם מילים. מדובר בריטואל אישי, עמוק, מחבר – שנמסר מדור לדור, ומחזק את תחושת
המשמעות. גם מי שלא רואה את עצמה "דתייה" במיליון שנה – מוצאת פתאום שהיא מדליקה נרות, עומדת רגע
בצד, ולוחשת משהו. לפעמים בלי להבין למה.
זה הרגע שבו כל השגרה נשארת מחוץ לחדר – ואת נכנסת לחלל אחר. ה"ביחד" של המשפחה, הריח של האוכל,
האור של הנרות, והשקט הנדיר… כל אלה הופכים את התפילה למשהו עוצמתי במיוחד.
רגע לפני שסוגרים עניין – כמה דברים שאולי לא ידעתם
- נשים רבות נוהגות לתת צדקה ממש לפני ההדלקה
- יש המוסיפות מזמור "אשת חיל" מול הנרות
- הנרות עצמם – אם הם דולקים לאורך כל השבת – נחשבים כאילו משדרים ברכות לאורך כל הזמן הזה
- ברגע הזה, מאמינים שהשמים פתוחים – ממש כך.
כמה מילים שיישארו איתך גם אחרי שהנר כבה
תפילה אחרי הדלקת הנרות היא לא רק "עוד משהו" לעשות בשבת. היא רגע פרטי מאוד, שבין מרק לשולחן
ערוך, מאפשר להתחבר פנימה. האם זה רגע של אמונה? של תקווה? של כוח נשי? אולי הכול יחד.
וכמו תמיד – זה לא חייב להיראות כמו בספרים. לפעמים זה חשוך, לפעמים בלאגן מאחור, ולפעמים מישהו
מקפיץ אותך בטלפון בדיוק כשאת עומדת להתחיל. אבל אם הצלחת לקחת כמה שניות לנשימה עמוקה, להתפלל
עם הלב (או אפילו רק לחשוב על מה שבאמת חשוב לך) – כבר הרווחת המון.
שבת שלום, ובואו נאיר – גם את עצמנו.