ארדוף אויבי ואשיגם – מה באמת עומד מאחורי הפסוק הזה?

נשמע כמו קטע מתוך סרט אקס-מן, אבל לא, זה דווקא מגיע ממעמקי ספר תהילים. הביטוי הדרמטי הזה – "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" – לקוח מתהילים פרק י"ח פסוק ל"ח ונאמר על ידי דוד המלך. עכשיו אתם בטח תוהים: האם מדובר במאבק פיזי ממש? אולי מטפורה לקונפליקט פנימי? ואיך זה קשור אלינו, באמצע החיים של המאה ה-21 עם הטלפונים, הזום והפקקים?

6 דברים שלא ידעתם על "ארדוף אויבי ואשיגם"

• הפסוק נאמר לאחר שדוד נחלץ מאויביו – סוג של "סצנת ניצחון".
• המילים הללו חזרו בקווי קרב רבים לאורך ההיסטוריה, לא רק אצל דוד.
• אף שזו לשון מלחמתית, הפרשנים היהודיים רואים בה גם ראייה רוחנית.
• רש"י, אבן עזרא ומלב"ים מספקים פרשנות מפתיעה לפסוק.
• הפסוק מופיע גם בשמואל ב', פרק כ"ב – כמעט מילה במילה, לא במקרה.
• הוא הפך סמל לנחישות – אפילו מחוץ למדפי בית הכנסת.

אז מה דוד באמת אומר פה?

כדי לא לבזבז זמן, נלך ישר לעניין. דוד המלך פותח את ליבו בפסוקי שירה עוצמתיים ומספר איך, בעזרת האל, הוא רדף את אויביו, השיג אותם – ולא עצר עד שגמר איתם סופית. כן, זה נשמע כמו רמבו עם כיפה, אבל המציאות הרבה יותר עמוקה.

דוד אינו גיבור מלחמה טיפוסי. הוא משלב אומץ פיזי עם חיבור עמוק לאמונה. הפסוק הזה מגיע אחרי שרשרת ניסים ונפלאות: ממפגש עם שמואל הנביא, עבור דרך מערות עין גדי ועד שנות נדודים מאולצות. לכן, כשהוא אומר "ולא אשוב עד כלותם", הוא מתכוון גם למה שקורה בנפש – לא רק במגרש הפיזי.

רגע לפני שנצלול: שאלות שאולי ישבתם עליהן בלילה

• האם דוד ממש הרג את כל אויביו? לא בהכרח. הרבה מהם נטשו את הדרך, שינו דרכם או פשוט נעלמו.
• למה דוד צריך לרדוף אחרי אויבים אם אלוהים איתו? כי העשייה הפרקטית חשובה לא פחות מהאמונה.
• זה לא קצת קיצוני? "עד כלותם"? אולי, אבל זו שפה של תקופה – ובעיקר לביטוי עומק הפסיכולוגיה של המאבק.
• מי היו האויבים? מהמלך שאול ועד דואג האדומי – כולל יועצים ציניים ומתנגדים מבית.
• איך זה קשור אלינו בכלל? תכף נדבר על זה – הקישור לימינו מעניין במיוחד.

3 פרשנויות שונות – ומה הן אומרות עלינו

1. הפירוש הצבאי-לוחמני

לפי גישה זו, דוד מתאר הצלחה צבאית מוחלטת – בין היתר בעזרת אסטרטגיות, תחכום ואמונה. הפסוק הזה הפך לשם קוד לנחישות בלתי מתפשרת כשאתה בלחץ. מתפקד מצוין אם אתה במקרה בשייטת, אבל גם אם אתה פשוט מנסה לגמור סוף סוף דוח של רבעון.

2. הפירוש הרוחני-פסיכולוגי

"אויבים" לא חייבים להיות בני אדם עם משקפת וקסדה. אויבים יכולים להיות גם פחד, אגו, דחיינות, או ביקורת עצמית משתקת. במובן הזה, הפסוק הוא קריאת קרב נגד החלקים שבתוכנו שמנסים לעצור אותנו. פתאום "ולא אשוב עד כלותם" נשמע כמו התחייבות פנימית – לא לוותר לעצמי, לא לעצור עד שמסיים.

3. הפירוש הפואטי-תרבותי

יהדות, מאז ומעולם, ארזה רעיונות עמוקים בשורות קצרות, כמעט שיריות. הפסוק הזה מדגים איך שפה פיוטית מצליחה להעביר סיפור שלם במשפט. זה כמעט כמו פאנץ' של סטנדאפיסט מוכשר – רק שהקהל זה ההיסטוריה היהודית כולה.

פסק זמן קצר למחשבה – למה זה נוגע לכל אחד?

לא כל אחד מאיתנו יעמוד מול פלישת גדודים פלישתים בקרב חייו (אם כי יום שני במשרד די קרוב). אבל כל אחד פוגש את האויבים שלו: מטרות שקשה לנו להתמודד איתן, חשש מכישלון, משימות שמעוררות חרדה. ובדיוק כאן הפסוק הזה הופך לרלבנטי מתמיד.

• יש לך רעיון מדהים? רדוף אחריו.
• חולם לפתוח עסק קטן? השג אותו.
• מרגיש שחסמה אותך ביישנות? אל תשוב עד שתכלֶה אותה.

הרעיון הוא פשוט: אל תעצור במרחק נגיעה מהפוטנציאל שלך. ואם דוד עם סוס, חרב וכינור עשה את זה – גם אתה עם נטפליקס וגוגל דוקס יכול.

ואם נדמה לך שזה רק קשור לדת – תחשוב שוב

המשפט הזה חצה מזמן את הגבולות של טקסט דתי. הוא נכנס לשיח אישי, נפוץ בשיחות השראה ובפוסטים של מוטיבציה באינסטגרם. לא מדובר רק באמונה דתית – אלא באמונה בעצמך. ביכולת שלך להתמודד. בלרוץ אחרי מטרה גם אם היא בורחת כרגע כמו אוטובוס ביום שרבי.

אז מה לומדים מכל זה?

קודם כל – אל תזלזל בפסוק ישן שבן אלף שנה. יש בו הרבה יותר מכפי שנראה.
שנית – בין אם מדובר באויבים חיצוניים או פנימיים, המסר ברור: רוץ. השג. אל תוותר. תסיים מה שהתחלת.

דוד תיאר בפשטות את מה שכולנו מרגישים בלב: שיש משהו שאי אפשר לעצור כשאתה נחוש. והקטע הכי יפה? הוא עשה את זה בעברית מתנגנת שנשארת בראש, הרבה אחרי שסגרת את הספר.