נקבים נקבים חלולים חלולים: איך הגוף שלנו הפך ליצירת הנדסה מושלמת
זה אולי נשמע כמו חרוזים בגנים, אבל מדובר במכניקה גאונית של גוף האדם
בפעם הבאה שתשבו עם כוס קפה ותתחילו להרהר על הגוף שלכם (מה שמפתיע כמה פעמים זה קורה), נסו לחשוב: כמה "פתחים" יש לכם בדיוק? כמה "מערכות חלליות" מסתתרות בתוככם, מתפקדות כמו מנהרות מסועפות שאין להן סוף, ועדיין מצליחות לא לקרוס פנימה? אם עוד לא הבנתם, אנחנו הולכים לדבר על אחד הנושאים הכי מסקרנים, הכי חשובים, והכי מתעלמים מהם בחיי היום-יום שלנו: נקבים ונקבים, חלולים וחלולים.
למה בכלל אנחנו מחוררים ככה?
זה לא סתם דקור, וזה ממש לא טעות תכנונית. לגוף יש מטרה ספציפית ליצור פתחים וחללים כמעט בכל מקום. זה פרקטי, זה חכם, וזה מה שמחזיק אותנו בחיים.
- נשימה: אוויר צריך להיכנס איכשהו, נכון? האף והפה הם הכניסות המופלאות שמחברות אותנו לחמצן בצורה הכי ישירה שיש.
- עיכול: כל החוויה הקולינרית שלכם? בזכות צינור עביר אחד ארוך שהולך מהפה… אתם יודעים לאן. וכיאה לחלל – הוא גם מעוצב בגומחות וקיפולים שיאפשרו לעצירות להתחמק באלגנטיות.
- מערכת השתן והרבייה: כן, גם כאן פתחים ונקבים פועלים בסינרגיה מוחלטת להעברת חומרים, הפרשות ותהליכי חיים.
בלי לפתחים וחללים – אין תקשורת פנימית, אין איזון, אין ניקוז והרבה פעמים – אין חיים. בקיצור, כל אותם "חורים" שלא בדיוק נאה לדבר עליהם בארוחת שישי, הם כר המשכן האמיתי של ההישרדות הפיזית שלנו.
ומה לגבי החלולים? מה לכל הרוחות זה אומר?
בואו נדבר על אותם חלקים בגוף שאינם לחלוטין מלאים – אלא עמוסים בטיובים, חללים חלולים ומבנים חלוקיים. הכבד, הריאות, המעיים, אפילו העצמות (כן כן – העצמות שלכם ממש לא מלאות, אלא חלולות כמו משקפיים של פיליפינית ב-1974).
- ריאות: מערכת חלולה שנבנתה לנצל כל מילימטר של אוויר, עם אלפי נאדיות זעירות שמעבירות חמצן לדם. זו מערכת שקטה, חסרת תלונות, שעובדת 24/7 – ממש כמו הווייז של מערכת הנשימה.
- מעיים: קילומטרים של חלל מפותל, המותאם בדיוק קליני לספיגה, מעבר ושחלוף של חומרים. תחשבו עליו כעל רכבת תחתית לתזונה שלכם – לפעמים עם עיכובים, אבל תמיד מגיעה בסוף.
- עצמות: פה נכנס הקסם: העצמות אמנם חזקות, אבל בפנים הן כמו קופסה של לגו – חלולות, כדי לא להכביד, ובנויות לתפקד מבלי להישבר באוטובוס כשאתם מנסים ללחוץ על הצלצול וכוס קפה ביד.
6 שאלות שרוב האנשים מתביישים לשאול (אבל אנחנו הזויים מספיק כדי לענות)
- יש יותר נקבים או יותר תאים בגוף? תאים – ולמען האמת מדובר בטריליונים. אבל הנקבים שווים יותר בדרמה.
- אפשר לחיות בלי חלק מהנקבים? תלוי איזה. הפה? לא. תוספתן? כנראה שכן. תלוי כמה אתגר אתם מחפשים בחיים.
- למה העצמות חלולות ולא פשוט מלאות בחומר? משקל. אם העצמות שלנו היו מוצקות – היינו הולכים כמו רובוקופ, ובלי יכולת לקפוץ מעל שלולית.
- האם הגוף יוצר נקבים עם הזמן? כן, לדוגמה – כלי דם יכולים להיווצר ולסגת בהתאם לצורך.
- אז חור בגוף זה טוב? תלוי איפה. במוח? פחות. באף? מבורך.
- מה הקטע עם "נקבים נקבים חלולים חלולים" בתפילה היהודית? מחווה הנדסית עצומה לאיזון העדין בין פתחים סדירים לבין חיי אדם – זה לא רק פיוט, זו מחווה מדעית.
לא תאמינו מה עוד מתחולל כשאתם ישנים עם כל החללים האלו
גוף האדם ממשיך לעבוד גם בשינה, ואחד ההישגים הגדולים של האבולוציה הוא ה"אוטומציה" של כל מערכות החללים והנקבים. בזמן שאתם עשויים לחלום על חופשה בתאילנד – הריאות ממשיכות להזרים, הלב – לנקז (כן, יש שם חללים גם), והמעיים… טוב, הם פשוט מתכננים לכם את הפתעת הבוקר.
שורה תחתונה: אל תזלזלו בחור
גם אם נדמה לכם שחור זה "חוסר" – אצלנו בגוף זה יצירת מופת של תכנון מרחבי, תפקודים סינרגטיים והתאמה סביבתית. הפתחים והחללים הם לא סתם "מה שחסר" – הם בדיוק מה שצריך להיות חסר כדי לאפשר את כל מה שאתם יכולים לעשות, לחשוב, להרגיש, לעכל, ולנשום.
אז אם מישהו פעם יטען שאתם חור בראש – חייכו באלגנטיות, ותגידו: "חורים הם החיים עצמם. ואני, במקרה, מתפקד כמו הריאות של אלפא רומיאו".
