הדרך היחידה להרגיש ציפור ולהבין למה כדאי לכם להתגלש מהצוק
בואו נודה באמת. בעולם שמוצף באטרקציות "שוברות שגרה" ו"חווית אקסטרים" שנגמרות עוד לפני שהספקתם להוציא את הטלפון בשביל סטורי, קשה למצוא משהו שממש יעיף לכם את המוח. משהו שיגרום לכם לצחוק כמו ילדים, לצרוח כמו… טוב, כמו מישהו שיורד מהר מאוד מהר מאוד, ולהישאר עם טעם של עוד הרבה אחרי שהאבק שקע (תרתי משמע).
אתם מחפשים את הדבר האמיתי, נכון?
את המקום הזה שמצטלם מדהים, אבל החוויה בו אפילו יותר מדהימה. את ההרפתקה שתספרו עליה בחיוך רחב, בלי להרגיש שהבטחות לחוד ומציאות לחוד.
אם כן, תתכוננו. כי מה שאני עומד לספר לכם כאן זה לא סתם "עוד טיול" או "עוד אטרקציה". זה הדבר שגורם לאנשים לנסוע שעות בשביל כמה דקות של אושר טהור, מהול בהרבה אדרנלין ונוף עוצר נשימה. ואחרי שתקראו את כל מה שיש לי לגלות לכם, לא תצטרכו לחפש שום דבר אחר בגוגל על הנושא הזה. מבטיח.
אז מה זה בכלל הדבר הזה שקוראים לו "מגלשת הרים צוק מנרה"?
בואו נשים את הקלפים על השולחן. מגלשת הרים, במובן הבסיסי שלה, זו מסילה, בדרך כלל ממתכת, שעליה גולשים בקרוניות אישיות או זוגיות שיש להן גלגלים ובעיקר – בלמים! הבלמים האלה הם החברים הכי טובים שלכם, כי הם מאפשרים לכם לשלוט במהירות. למי שאוהב את זה רגוע, ולמי שאוהב ללחוץ על הדוושה עד הסוף ולגלות שאין דוושה, רק בלמים.
אבל מגלשת ההרים בצוק מנרה? אה, זו כבר ליגה אחרת לגמרי. זה לא סתם מסלול ירידה. זה מסע.
המסע שלא נגמר (למרות שהוא די קצר)
תחשבו על זה: אתם מטפסים לצמרת ההר (על זה נדבר בהמשך), נכנסים לקרונית שנראית קצת כמו מכונית מרוץ מיניאטורית מהעתיד, נותנים לעובד במקום חיוך של "אני מוכן לזה", והופה! אתם בשטח.
המסלול מתפתל ויורד למטה במדרונות תלולים, דרך יער קטן וציורי, עם עיקולים חדים, סיבובים של 360 מעלות שמכניסים אתכם לדיסאוריינטציה קלה אבל סופר כיפית, ובעיקר – מהירות. מהירות שאתם שולטים בה לגמרי (אם אתם מספיק אמיצים לא להשתמש בבלמים).
האורך של המגלשה הזו הוא סביב 1200 מטרים. זה אולי לא נשמע כמו מרתון, אבל בירידה במהירות שאתם בוחרים, זה מרגיש כמו נצח מדהים. נצח של רוח בשיער, נוף מתחלף ודופק שפועם בקצב קצת יותר מהיר מהרגיל.
והכי חשוב? התחושה. זו תחושה של חופש מוחלט. של גלישה בלי שום הפרעה, רק אתם, הקרונית, והטבע שמסביב. זו המהות של מגלשת הרים, ובצוק מנרה היא פשוט מושלמת.
אוקיי, יש מגלשות הרים בכל מיני מקומות בעולם. מה עושה את זו כל כך מיוחדת? 3 סיבות שיגרמו לכם לארוז תיק עכשיו.
זו שאלה מצוינת. למה לטרוח להגיע עד לקצה הצפון בשביל מגלשה, כשיש אולי דברים דומים קרוב יותר לבית? התשובה טמונה בשילוב המנצח של כמה אלמנטים, שפשוט לא תמצאו באף מקום אחר בישראל.
הנוף. הנוףףףף. הנוף!!!
בואו נדבר גלויות. רוב מגלשות ההרים נמצאות בפארקי שעשועים או אתרי נופש סגורים יחסית. נחמד ויפה, אין מה להגיד. אבל כאן? כאן אתם נמצאים על צוק המשקיף על אחד האזורים הכי מרהיבים בישראל – עמק החולה הפרוש מתחתכם במלוא הדרו, הרי הגליל והגולן שמקיפים אתכם מכל עבר, החרמון שמבצבץ ברקע בחורף.
כשאתם גולשים במגלשה, הנוף הזה לא נמצא ברקע. הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה. כשאתם בסיבוב, אתם רואים את העמק נפתח מולכם. כשאתם יורדים במורד, השדות הירוקים והישובים הקטנים חולפים לכם מול העיניים. זה לא סתם סתם "מגלשה עם נוף", זה "נוף עם מגלשה מדהימה שעוברת דרכו". ההבדל הוא עצום.
אדרנלין בטוח ומחויך? יש דבר כזה!
אקסטרים זה כיף, אבל לפעמים זה מרגיש קצת… מפחיד מדי? או מצד שני, לפעמים זה משעמם מדי? מגלשת צוק מנרה פוגעת בדיוק בנקודת האיזון המושלמת.
היא מספיק מהירה ותלולה בשביל לספק את מנת האדרנלין היומית שלכם. העיקולים חדים מספיק בשביל לגרום לכם להחזיק חזק (או לשחרר לגמרי אם אתם אמיצים באמת!). אבל בו זמנית, אתם תמיד בשליטה. הבלמים האלה שציינתי מקודם מאפשרים לכל אחד – מילדים קטנים ועד סבתא שובבה – ליהנות מהירידה בקצב שלו.
זה אומר שאפשר לעשות את זה כמה פעמים: פעם אחת לאט וליהנות מהנוף והנסיעה הרגועה, ופעם שנייה (או שלישית, או רביעית…) ללחוץ על הגז (תיאורטית כמובן, אין גז) ולראות כמה מהר אתם יכולים להגיע למטה. וכל הזמן הזה? עם חיוך ענק על הפנים. גם כשאתם צורחים קצת.
חוויה מודרנית בטבע פראי
השילוב הזה הוא נדיר. יש לכם אטרקציה שהיא שיא הטכנולוגיה (מגלשה בטוחה, רכבל מודרני) בתוך שמורת טבע פתוחה. זה לא פארק שעשועים עם בטון ואספלט. זה הר. זה יער. זה אוויר נקי. זה ציפורים מצפצפות (לפחות עד שתתחילו לצרוח). זה הופך את כל העניין למיוחד באמת. זו לא רק נסיעה במגלשה, זו אינטראקציה עם המקום, עם האנרגיה שלו.
שאלות ותשובות מהירות למתחילים (ולמתקדמים שמסתלבטים)
שאלה: האם זה מפחיד מדי לילדים קטנים?
תשובה: לא! הקרוניות בטוחות לגמרי, ועם הבלמים, ההורים או המבוגר המלווה שיושב מאחור (כן, אפשר לנסוע בזוג!) יכול לשלוט בקצב לגמרי. אפשר לרדת ממש לאט ורגוע, כמו נסיעה ברכבת מיניאטורית בתוך הטבע.
שאלה: מה המהירות המקסימלית שאפשר להגיע אליה?
תשובה: המהירות תלויה בכם! אם לא תשתמשו בבלמים בכלל, אפשר להגיע למהירויות די גבוהות, בסביבות ה-45 קמ"ש. זה מרגיש מהר מאוד כשהקרקע ככה קרובה אליך.
שאלה: האם אפשר להתהפך או לצאת מהמסילה?
תשובה: בשום אופן לא! הקרוניות מחוברות היטב למסילה עם מערכת גלגלים מיוחדת למניעת יציאה, גם בעיקולים החדים ביותר. זה אחד היתרונות הגדולים של מגלשות ההרים המודרניות.
שאלה: כמה זמן לוקחת הנסיעה במגלשה?
תשובה: תלוי כמה אתם בולמים. נסיעה איטית ורגועה יכולה לקחת 5-6 דקות. נסיעה מהירה בלי הרבה עצירות תהיה קצרה יותר, אולי 3-4 דקות. זמן איכות מרוכז!
שאלה: האם זה פתוח כל השנה?
תשובה: בדרך כלל כן, אבל כדאי תמיד לבדוק שעות פתיחה ותנאי מזג אוויר קיצוניים (גשם חזק או סופות עלולים להשפיע). חורף ירוק ופורח, קיץ לוהט וכיפי, סתיו עם שלכת מדהימה – כל עונה והקסם שלה.
מתכננים להגיע? מדריך הפרפקציוניסט לחוויה אופטימלית (שאתם הולכים להיות)
להגיע לצוק מנרה זה קל יחסית, אבל יש כמה דברים שכדאי לדעת כדי שהחוויה תהיה חלקה ומהנה מהרגע הראשון.
מתי להגיע בשביל להימנע מתורים (או פשוט ליהנות מההמון?)
כמו בכל אטרקציה שווה, בזמני שיא (חגים, אוגוסט, סופי שבוע שמשיים) יכול להיות עמוס. אם אתם פריקים של שקט ורוצים כמה שיותר ירידות בלי לחכות, נסו להגיע באמצע שבוע, בבקרים המוקדמים או לקראת סוף היום.
מצד שני, יש משהו כיפי באווירה של אתר שמלא באנשים שמחים. אם לא מפריע לכם לחכות קצת, או שאתם באים עם חברים וזה זמן בשביל קשקשת והצחקות, אז סוף שבוע או חג יכולים להיות נהדרים. הכל עניין של סטייל אישי.
המסע מתחיל עוד לפני המגלשה: סיפור הרכבל
אי אפשר לדבר על המגלשה בלי לדבר על הדרך אליה. הגישה למגלשת ההרים היא דרך רכבל ארוך ויפהפה שעולה מבסיס האתר למעלה הצוק. הרכבל עצמו הוא כבר אטרקציה.
זו נסיעה איטית ונופית, שבה אתם מטפסים במעלה ההר ורואים את הנוף מתרחב מתחתכם. הילדים (וגם המבוגרים, אל תתביישו) ידבקו לחלונות בהתלהבות. זו דרך מצוינת להתחיל את היום, להתרווח, ולקבל פרופורציות על הגודל והיופי של האזור לפני שמזנקים למגלשה.
חשוב לזכור שהכרטיס בדרך כלל כולל את הנסיעה ברכבל (הלוך ושוב), אז זו לא הוצאה נפרדת. וגם, מי שרוצה רק לרדת במגלשה, אין ברירה, חייב לעלות ברכבל קודם. שווה כל רגע.
מי יכול להתגלש? מדריך אומץ וגובה
כמו בכל מתקן מהנה, יש כמה כללי בטיחות. בדרך כלל יש הגבלת גובה מינימלית לילדים שרוצים לנסוע לבד (בסביבות 1.40 מטר), וילדים נמוכים יותר יכולים לנסוע בקרונית זוגית עם מבוגר (מעל 16 או 18, תלוי בכללים הספציפיים). אין הגבלת גיל מקסימלית, רק תחושת לב צעיר וכנראה גם יכולת לשבת יציב בקרונית.
זה הופך את המגלשה לאטרקציה משפחתית מצוינת, שבה כולם יכולים ליהנות יחד (או כל אחד בקצב שלו), ועדיין להרגיש את האקשן.
עוד שאלות שפשוט חייבים לענות עליהן
שאלה: האם צריך להזמין מקום מראש?
תשובה: בדרך כלל לא חובה, אבל בזמני שיא (חגים, סופי שבוע ארוכים, אוגוסט) מומלץ בחום! זה יכול לחסוך לכם הרבה זמן בתור לקופות. בדקו באתר האינטרנט שלהם.
שאלה: מה ללבוש?
תשובה: משהו נוח וסגור! כפכפים לא מומלצים בשום אופן. בגדים שלא יתעופפו ברוח, ובהתאם לעונה. זכרו שעל ההר יכול להיות קצת יותר קריר או רוחות מאשר למטה בעמק.
שאלה: האם מותר לצלם בזמן הנסיעה?
תשובה: שאלה מעולה! רשמית, אסור להשתמש בטלפון נייד בזמן הגלישה בגלל סיכון נפילה. אבל… תראו את כל הסטוריז שיש ברשת. הדרך הבטוחה והרשמית לצלם היא עם מצלמת אקסטרים כמו GoPro שמחוברת לגוף או לקסדה (אם אתם מביאים). אם אתם חייבים לצלם בטלפון, תהיו סופר סופר זהירים, עדיף כשהקרונית זוגית ומישהו אחר מצלם או כשאתם נוסעים ממש לאט. אל תסכנו את הטלפון או את עצמכם בשביל לייק.
שאלה: מה קורה אם יורד גשם?
תשובה: בדרך כלל, בגשם קל האתר והמגלשה פועלים כרגיל. בגשם חזק או סערה, המגלשה עלולה להיסגר מטעמי בטיחות. שוב, מומלץ תמיד לבדוק עדכונים לפני ההגעה, במיוחד בחורף.
שאלה: האם יש הנחות כלשהן?
תשובה: תמיד שווה לבדוק באתר האינטרנט של האתר או מועדוני לקוחות שונים (כרטיסי אשראי, חברות, קופות חולים). לפעמים יש מבצעים שווים שיכולים להוזיל את הכרטיס המשפחתי.
ומה עוד יש שם למעלה? אל תבואו רק בשביל המגלשה!
צוק מנרה זה לא רק מגלשת הרים. זה מתחם שלם, והמגלשה היא רק חלק מהחוויה. אם כבר טרחתם להגיע עד לשם (במיוחד אם אתם מגיעים מרחוק), לגמרי שווה לתכנן יום שלם ולנצל את כל מה שיש למקום להציע.
הרכבל הוא רק ההתחלה (והסוף)
כמו שאמרנו, הנסיעה ברכבל היא חלק מהעניין. הנוף מלמעלה מדהים, וזו הזדמנות מצוינת לנשום אוויר הרים צלול ולהתחיל להירגע (או להתחיל להתלהב, תלוי מי אתם). אפשר לראות ממנו את המגלשה מלמעלה, וזה רק מגביר את הציפייה.
יש עולם שלם של אקסטרים (ולא רק) למעלה על הצוק
במתחם העליון של צוק מנרה יש עוד אטרקציות ששווה לבדוק:
- אומגה: לגלוש על כבל ארוך ומהיר מעל הואדי. עוד דרך להרגיש ציפור, רק הפעם באמת באוויר.
- קיר טיפוס: לאלו שאוהבים להשתמש בידיים וברגליים כדי לטפס מעלה. יש קירות ברמות קושי שונות.
- טרמפולינות בנג'י: בשביל קפיצות לגובה עם קצת אקסטרה דחיפה. כיף גדול לילדים וגם למבוגרים שלא איבדו את זה לגמרי.
- פעילויות לילדים קטנים: יש גם מתחם קטן יותר עם פעילויות שמתאימות גם לקטנטנים שלא יכולים (או לא רוצים) לעלות על המתקנים הגדולים.
אז אפשר לגמרי לבלות שם יום שלם, לעבור מאטרקציה לאטרקציה, להסתלבט קצת עם הנוף, ואז לרדת חזרה למטה ברכבל. יש גם מסעדה וחנות מזכרות, למי שרעב או רוצה לקחת הביתה תזכורת.
טיפים של מומחים אמיתיים (אני, כאילו) לחוויית גלישה מושלמת
אחרי אינספור ירידות במגלשות הרים בכל העולם, ובעיקר בזו הספציפית, גיבשתי כמה טיפים קטנים שיכולים לשדרג לכם את החוויה מפשוט כיפית לבלתי נשכחת.
איך להוציא את המקסימום מהירידה?
אם אתם בקטע של מהירות, אז הטיפ הכי חשוב הוא פשוט… לא לבלום! אוקיי, אולי לבלום קצת ממש לפני הכניסה לסיבוב חד ואז לשחרר מיד אחרי. הישיבה בקרונית גם משפיעה: לרוב, אם תשבו קצת קדימה, המשקל יעזור לכם לצבור מהירות. אם אתם שניים בקרונית, שהקל יותר ישב מקדימה והכבד יותר מאחור, כדי לשמור על יציבות ומהירות.
אם אתם בקטע של נוף, אז תבלמו הרבה! תעצרו רגעים לפני הכניסה לסיבובים שמהם הנוף הכי יפה ותנו לעצמכם שניה לנשום (ולהספיק להוציא מצלמה אם אתם אמיצים/מוכנים לסכן אותה). זכרו שהשליטה בידיים שלכם (תרתי משמע).
תיעוד למזכרת (בזהירות!)
כמו שאמרנו, מצלמת אקסטרים היא הפתרון הטוב ביותר אם אתם רוצים לתעד את כל המסלול. אפשר לחבר אותה לקסדה (אם אתם לובשים) או לרתמה על החזה. הזווית מגוף ראשון כשהעמק נפתח מולכם היא דרמטית במיוחד.
אם אתם מצלמים בטלפון, תחשבו טוב לפני שאתם עושים את זה. נפילה מגובה כזה על מסילה ממתכת… זה כואב. לטלפון. ולכיס שלכם. שוב, הכי טוב כשיש מישהו אחר בקרונית שיכול לצלם כשאתם יורדים בקצב איטי יותר.
עוד דברים לעשות בסביבה הקרובה? בטח!
הגעתם עד לכאן? הרווחתם! האזור כולו מלא באפשרויות לטיולים והמשך בילוי. הנה כמה רעיונות:
- שמורת עמק החולה: קלאסיקה ישראלית. מרכז צפרות מדהים, במיוחד בעונות הנדידה. חוויה רגועה ושונה לגמרי מהמגלשה.
- קיבוצי הסביבה: הרבה מהם מציעים לינה כפרית, מסעדות, או פעילויות נוספות.
- מסלולי טיול רגליים: האזור שופע מסלולי הליכה ברמות קושי שונות, בנחלים, יערות, ועל ההרים עצמם.
- יקבים ומבשלות בירה קטנות: הגליל הפך למעצמה של יין ובירה בוטיק. סיור וטעימות זו דרך מצוינת לסיים יום גדוש אקשן.
- קריית שמונה: העיר הקרובה, עם מסעדות, קניון קטן, וכל מה שצריך למי שרוצה להתאוורר מהטבע לגמרי.
בקיצור, אל תתייחסו לצוק מנרה כאל תחנה יחידה. תכננו טיול אזורי, והמגלשה תהיה גולת הכותרת המרגשת שלו.
שאלות בונוס למי שלא שבע עדיין
שאלה: האם המגלשה מתאימה לכל הגילאים?
תשובה: כפי שציינו, עם ליווי מבוגר ושליטה בבלמים, ילדים קטנים יכולים ליהנות מאוד. מבוגרים בכל גיל יכולים ליהנות, בין אם במהירות שיא או בקצב רגוע. האטרקציה באמת פונה לקהל רחב.
שאלה: האם צריך כושר מיוחד?
תשובה: לא! העלייה היא ברכבל, הישיבה בקרונית נוחה יחסית, והשליטה פשוטה. כל אחד יכול לעשות את זה.
שאלה: האם יש אפשרות לקנות כרטיס רק למגלשה?
תשובה: בדרך כלל הכרטיסים נמכרים כחבילה שכוללת עלייה וירידה ברכבל (שחובה כדי להגיע למגלשה) ולפעמים גם כניסה לאטרקציות נוספות במתחם העליון. כרטיס "רק למגלשה" פחות נפוץ, אבל שווה לבדוק את האפשרויות באתר שלהם.
אז, מוכנים לזוז?
אם הגעתם עד לכאן, כנראה שהבנתם שמגלשת ההרים בצוק מנרה היא לא סתם עוד דבר ברשימה. זו חוויה מיוחדת, שמשלבת אדרנלין, נוף מטורף, ושליטה אישית בקצב ההרפתקה שלכם.
זה מקום שמציע הרבה יותר מכמה דקות של ירידה. זה יום בילוי בטבע, עם אקשן, נוף, ואווירה שמחה.
אז אל תחכו יותר מדי. תתחילו לתכנן את הנסיעה, תזמינו מקום אם צריך, ותתכוננו לחיוך ענק (ואולי גם צרחה קטנה) שישארו אתכם עוד הרבה אחרי שתחזרו הביתה.
כי יש דברים שצריך פשוט לחוות. וזו לגמרי אחת החוויות ששווה כל רגע. וכל מטר. וכל סיבוב של 360 מעלות.
תהנו!
