טיול ביערות הסקוטיים: האמת על הפלא שנקרא סקוטלנד

תקשיבו טוב.

אם חשבתם שראיתם נוף ירוק בחייכם, כנראה שעוד לא הייתם בסקוטלנד. ולא, אני לא מדבר על סתם טיול כוכב נחמד בין טירות ומזקקות וויסקי (למרות שגם זה מעולה, בואו נודה באמת).

אני מדבר על ללכת ברגל.

לתוך הלב הפראי של ההיילנדס.

לתוך היערות הסקוטיים שפשוט מסרבים להיגמר.

להרגיש את האדמה הרטובה מתחת לנעליים, לנשום אוויר כל כך צלול שאתם יכולים לראות אותו, ולהבין פעם אחת ולתמיד מה זה אומר "בטבע".

המאמר הזה לא הולך להיות עוד מדריך טיולים רגיל שמספר לכם איפה לישון וכמה עולה כרטיס כניסה לאתר כלשהו.

זה הולך להיות המסע שלכם.

הוא יספר לכם למה הטרק הזה הוא לא רק הליכה, אלא חוויה שמשנה משהו בפנים.

הוא יכין אתכם לאתגרים.

כן, יש אתגרים. זו סקוטלנד, לא המלדיביים.

אבל הוא גם יראה לכם למה האתגרים האלה שווים כל רגע של מאמץ.

תקראו עד הסוף.

כי אם אתם חולמים על הרפתקה אמיתית, כזו שתדביק לכם חיוך (וקצת בוץ) לזמן ארוך, אתם צריכים לדעת בדיוק לאן אתם נכנסים ואיך להוציא מזה את המקסימום.

בואו נצא לדרך.

למה דווקא הטרק ביערות הסקוטיים? קסם או כאב ראש?

אתם יכולים לטייל בכל מקום בעולם, אז למה דווקא סקוטלנד? ולמה ללכת ברגל כשאתם יכולים לנסוע במכונית מחוממת ולראות הכל מחלון פנורמי?

שאלה מצוינת.

והתשובה פשוטה: כי יש דברים שאי אפשר לראות מתוך מכונית.

כי יש ריחות שאפשר להריח רק עמוק ביער.

כי יש שקט שאפשר לשמוע רק כשהדבר היחיד שמקיף אתכם הוא הרוח והציפורים.

מעבר לנוף: מה באמת מחכה לכם שם?

רוב האנשים חושבים על סקוטלנד ומיד מדמיינים הרים מוריקים ואגמים כחולים.

נכון, יש את זה.

ובשפע.

אבל הטרק ביערות הסקוטיים, או ליתר דיוק, ההליכה בשבילים שמחברים בין יערות, הרים, עמקים וכפרים קטנים, לוקחת אתכם עמוק יותר.

היא לוקחת אתכם אל:

• עצים עתיקים: יערות שידעו ימים טובים יותר (ופחות), עם עצים ענקיים ועתיקים שנראים כאילו יצאו מספר אגדות.
• נחלים זורמים: בכל פינה, שומעים את פכפוך המים. לפעמים אלה נחלים עדינים, לפעמים מפלים קטנים ושובבים.
• אדמות ביצה (Mossy Bogs): כן, כן, גם ביצות. הן חלק מהנוף. הן רטובות, הן ירוקות, והן דורשות קצת זהירות. אבל הן גם בית למיני צמחים וחיות מיוחדים.
• שבילים היסטוריים: רבים מהשבילים בהיילנדס הם שבילים עתיקים ששימשו סוחרים, רועים ואפילו חיילים לפני מאות שנים. ללכת עליהם זה להרגיש קצת היסטוריה מתחת לרגליים.

וכל זה עטוף באווירה מיוחדת.

אווירה של פראיות.

של יופי בתולי.

של מקום שבו הטבע עדיין קובע את הכללים.

הציפיות לעומת המציאות (בקטע טוב!)

הציפייה: הליכה רומנטית בשבילים מסודרים תחת שמש נעימה.

המציאות: הליכה מדהימה בנופים עוצרי נשימה, כנראה עם קצת גשם, אולי קצת בוץ, ובטוח עם רוח שמצדיקה את כל אגדות הסקוטים העקשנים.

אבל האמת?

זה בדיוק מה שהופך את זה למיוחד.

העובדה שאתם צריכים להתמודד עם מזג האוויר המקומי, עם השבילים הלא תמיד סימפטיים, רק גורמת לכם להעריך יותר את הרגעים של שמש, את הנוף שנפתח אחרי עליה קשה, ואת החום של הפאב בסוף היום.

זה טיול שבו אתם מרגישים שאתם חיים את המקום, לא רק מבקרים בו.

תכנון המסע המושלם: לא להתייבש מהגשם!

טוב, אז השתכנעתם (או לפחות מסוקרנים).

עכשיו צריך לתכנן.

תכנון זה לא מילה גסה, ובסקוטלנד, תכנון טוב יכול לעשות את ההבדל בין חוויה בלתי נשכחת לסתם להיות רטובים ועייפים.

מתי ללכת ואיך לאכול? ענייני מזג אוויר ובטן

מזג האוויר בסקוטלנד הוא נושא לשיחות אינסופיות.

הוא יכול להשתנות כל חמש דקות.

יש אפילו משפט שאומר שאם אתה לא אוהב את מזג האוויר בסקוטלנד, חכה חמש דקות.

העונות המומלצות לטרקים הן לרוב האביב (אפריל-מאי) והסתיו (ספטמבר-אוקטובר).

למה?

• אביב: הכל מתעורר לחיים, הפרחים פורחים, והמידג'ס (נדבר עליהם עוד מעט…) עדיין לא יצאו למתקפה המאסיבית שלהם.
• סתיו: הצבעים מדהימים! היערות נצבעים באדום, כתום וזהב. המידג'ס מתחילים להיעלם, והאוויר קריר ונעים להליכה.

הקיץ (יוני-אוגוסט) יכול להיות חם יותר (יחסית…) ויש יותר שעות אור, אבל זה גם שיא עונת התיירות (יותר אנשים) ושיא עונת המידג'ס (פחות נעים).

חורף? רק אם אתם מטיילים מאוד מנוסים ומצוידים לטיולי חורף רציניים.

אוכל: לאורך המסלולים הפופולריים יותר, תמצאו לרוב פאבים או בתי קפה קטנים בכפרים שתעברו בהם. אבל חשוב לדעת איפה הם נמצאים ולתכנן בהתאם. אם אתם מטיילים בשטח מבודד יותר, תצטרכו לסחוב את האוכל שלכם.

טיפ קטן: תמיד כדאי שיהיה לכם איזשהו חטיף אנרגיה או משהו קטן בתיק. אף פעם לא יודעים מתי תתקלו בנוף כל כך יפה שתשכחו לאכול.

לינה בשטח או בצימר מפנק? כל האפשרויות

אפשרויות הלינה בטרק מגוונות:

• לינה בשטח (קמפינג): מותרת בחלקים נרחבים מההיילנדס במסגרת "Right to Roam" (זכות הגישה). זה הכי קרוב לטבע, וזה נותן לכם את החופש לעצור איפה שבא לכם (בגבולות הסביר והחוק). דורש ציוד מתאים (אוהל, שק שינה טוב, מזרן).
• B&B (Bed and Breakfast): מקומיים רבים מציעים חדרי אירוח בבתיהם. זו דרך מצוינת לפגוש אנשים מקומיים, לאכול ארוחת בוקר סקוטית אמיתית, וליהנות ממיטה חמה ומקלחת בסוף היום. מומלץ להזמין מראש, במיוחד בעונות העמוסות.
• Hostels: אכסניות מטיילים הן אופציה טובה וידידותית לתקציב, במיוחד אם אתם מטיילים לבד או רוצים לפגוש מטיילים אחרים. יש אכסניות פשוטות ויש כאלה ממש מושקעות.
• Hotels/Guesthouses: בערים ובעיירות הגדולות יותר לאורך המסלול, תמצאו גם בתי מלון וגסטהאוסים ברמות שונות.

הבחירה תלויה בסגנון הטיול שלכם, בתקציב, ועד כמה אתם רוצים להיות קרובים לטבע (או למקלחת חמה).

מה אורזים? רשימת ציוד מומלצת (כי אין לכם כוח לחשוב)

אריזה לטרק בסקוטלנד היא אומנות.

אתם צריכים להיות מוכנים לכל מזג אוויר אפשרי, לפעמים באותו יום.

הנה רשימה בסיסית, אבל זכרו: תמיד להתאים אותה לעונה, לאורך הטיול, ולאופי שלכם.

• בגדים: שכבות, שכבות, שכבות! בגדים תרמיים, חולצות נושמות, פליז או מיקרו-פליז, מעיל גשם איכותי ועמיד ברוח (חובה!), מכנסי גשם (מומלץ בחום), כובע גרב, כפפות (כן, גם בקיץ זה יכול להיות קריר בערב/בוקר).
• הנעלה: נעלי הליכה טובות, עמידות למים, עם תמיכה טובה לקרסול. גרבי טיולים איכותיות (כמה זוגות, כולל זוג להחלפה במקרה שרטובים).
• ציוד לינה (אם עושים קמפינג): אוהל קל משקל ועמיד בגשם/רוח, שק שינה (תתאים את טמפרטורת הנוחות לעונה), מזרן שטח.
• בישול ואוכל (אם עושים קמפינג או רוצים לחסוך): גזייה קטנה, סיר, כלי אוכל, מצית/גפרורים עמידים במים, אוכל יבש/קנוי שקל להכין.
• ניווט: מפה טופוגרפית, מצפן, מכשיר GPS או אפליקציית ניווט בטלפון (ודאו שיש לכם סוללה רזרבית או מטען נייד). לא לסמוך רק על הטלפון.
• בטיחות ועזרה ראשונה: ערכת עזרה ראשונה אישית, משרוקית, פנס ראש, קרם הגנה (כן, השמש יכולה להיות חזקה כשהיא יוצאת), תרסיס/קרם נגד מידג'ס (חובה חובה חובה בעונות מסוימות!).
• היגיינה: אלכוג'ל, נייר טואלט מתכלה, שקית אשפה (לא משאירים שום דבר בשטח!).
• שונות: מקלות הליכה (מקלים מאוד על הברכיים, במיוחד בירידות), בקבוק מים/שקית שתייה, משקפי שמש, מצלמה (כי הנוף פשוט עוצר נשימה).

לא לשכוח: אתם סוחבים את הכל על הגב. כל גרם חשוב. תארזו חכם.

?שאלות שאתם בטח שואלים וגם התשובות

שאלה: האם הטרק קשה פיזית?

תשובה: זה תלוי במסלול שתבחרו, אבל באופן כללי, יש עליות וירידות, תוואי שטח משתנה (בוץ, אבנים, שבילים ברורים). אם אתם בכושר הליכה סביר ומתכננים מראש את המרחקים היומיים, זה לגמרי אפשרי ומהנה. זו לא פסגה של האוורסט, אבל גם לא טיילת בתל אביב.

שאלה: מה זה המידג'ס האלה שכולם מדברים עליהם?

תשובה: אה, המידג'ס. חרקים מעופפים קטנטנים, מציקים, שנוטים להופיע בעננים ולעקוץ. בעיקר בימים חמים ולחים, בשעות הבוקר המוקדמות והערב המאוחרות, ליד מקורות מים. תרסיס טוב נגדם ומקומות לינה עם רשתות בחלונות הם חברים טובים.

שאלה: האם אני חייב ללכת עם מדריך?

תשובה: לא בהכרח. המסלולים הפופולריים מסומנים לרוב בצורה טובה יחסית. עם מפה טובה, מצפן ויכולות ניווט בסיסיות, רוב המטיילים יכולים ללכת לבד. אם אתם פחות מנוסים בניווט או מעדיפים חברה וידע מקומי, מדריך יכול להיות אופציה מצוינת.

שאלה: כמה זמן לקחת לטרק?

תשובה: תלוי במסלול. יש מסלולים קצרים של יומיים-שלושה ויש מסלולים ארוכים יותר כמו ה-West Highland Way שלוקח כשבוע. תחשבו כמה זמן יש לכם וכמה קילומטרים ביום אתם רוצים לעשות.

שאלה: האם סקוטלנד יקרה?

תשובה: יחסית לישראל ולאירופה המערבית, היא לא הכי זולה, אבל גם לא בשמיים. לינה ב-B&B או הוסטלים והכנת חלק מהאוכל לבד יכולים להוזיל עלויות משמעותית. הפאבים יכולים להיות יקרים, אבל הבירה הסקוטית… שווה את זה.

תוואי השטח: לא רק ירוק ירוק…

הנוף הסקוטי הוא הרבה יותר מסתם ירוק.

הוא דרמטי.

משתנה.

מאתגר את העין ואת הרגליים.

פסגות, עמקים, נהרות וביצות קטנות

תתכוננו למעברים חדים בנוף.

אחרי טיפוס לפסגה חשופה וסלעית ממנה נשקף נוף אינסופי של הרים ועמקים, אתם יכולים לרדת לתוך עמק מוריק ומוגן מרוח.

תעברו ליד אגמים ענקיים ושקטים (Lochs), תצטרכו לחצות נחלים (לפעמים על גשרים, לפעמים פשוט לקפוץ מאבן לאבן), ולפעמים פשוט לצעוד בתוך יער צפוף שנראה כאילו אף אחד לא עבר בו לפניכם (ספוילר: עברו, ורבים).

הביצות, המכוסות בטחב עבה וירוק, הן חלק בלתי נפרד מהנוף. הן יפות בצורה מוזרה, אבל חשוב לשים לב איפה דורכים. לרוב השבילים עוקפים אותן, אבל לפעמים הדרך עוברת ממש לידן.

התוואי לא תמיד מסומן ברמה של שביל ישראל, ולפעמים נדרשת קריאת מפה בסיסית או שימוש ב-GPS. אבל לרוב, השבילים הראשיים ברורים מספיק.

מפגשים בלתי נשכחים: החיות והאנשים

מעבר לנוף הדומם, סקוטלנד מלאה בחיים.

המפגש הכי נפוץ? כבשים.

הן בכל מקום.

עם הטלאים שלהן באביב, הן פשוט מקסימות. וגם קצת סתומות. הן נוטות לעמוד באמצע השביל ולא ממש מזיזות את עצמן עד הרגע האחרון.

עוד תפגשו:

• איילים אדומים (Red Deer): המלך של ההיילנדס. חיה מרשימה וגדולה. קשה לפספס את הקרניים המרשימות של הזכרים. לרוב תראו אותם מרחוק על המדרונות.
• עופות דורסים: עיטים זהובים, עקבים, בזים – שמים לב לציפורים הגדולות שמרחפות בשמיים הפתוחים.
• שפנים וארנבות: קופצים בין הסלעים או בשולי היער.
• כלבי רועים: עוזרים לרועים לנהל את עדרי הכבשים. הם חרוצים ומרשימים בפעולה.

ומה לגבי האנשים?

הסקוטים ידועים באדיבותם ובחום שלהם.

בכפרים הקטנים, בפאבים, או אפילו סתם פוגשים מטיילים אחרים בשביל – תמיד יש חיוך ומוכנות לעזור או סתם לפטפט קצת על מזג האוויר (נושא השיחה הלאומי).

המקומיים בפאבים לרוב ישמחו לספר לכם סיפורים על האזור, לתת טיפים, או פשוט לשמוע מאיפה אתם באים.

זה חלק מהקסם של הטיול הזה: לא רק הטבע, אלא גם המפגשים האנושיים.

האתגרים בדרך: והאם הם שווים את זה?

בואו לא נשקר לעצמנו.

טיול כזה זה לא פיקניק בפארק הירקון.

יש אתגרים.

ואם אתם לא מוכנים אליהם, הם יכולים להעיק.

אבל אם אתם באים בראש הנכון, הם פשוט חלק מההרפתקה.

להתמודד עם המידג'ס (היצורים הקטנים והמעצבנים)

כן, הם שווים עוד פסקה.

כי הם יכולים להיות פשוט… בלתי נסבלים.

בעיקר בערב כשהרוח שוככת.

הם לא מעבירים מחלות או משהו דרמטי, הם פשוט עוקצים ומציקים בעננים. כמות העקיצות יכולה להיות אדירה ופשוט להוציא אתכם מדעתכם.

הפתרון?

• דוחה חרקים חזק: משהו על בסיס DEET או תכשירים סקוטים מקומיים שיודעים בדיוק מה עובד.
• רשת כובע: נראה קצת מטופש, אבל בערב או בבוקר באזורים מוכי מידג'ס, זה יכול להציל אתכם מגרד בלתי פוסק.
• בגדים ארוכים: כמה שיותר מכוסה, יותר טוב.
• הימנעות: לנסות להימנע מלעצור במקומות שהם אוהבים (בצל, ליד מים עומדים, ללא רוח) בשעות הפעילות העיקרית שלהם.

אל תתנו למידג'ס להרוס לכם את הטיול. תהיו מוכנים, וקבלו את זה בחיוך (קצת מאולץ).

להתגבר על עייפות ורטוב

אתם הולכים יום אחרי יום.

עם משקל על הגב.

יכול להיות קר.

יכול להיות רטוב.

רגליים כואבות, בגדים לחים שלא מתייבשים מהר…

זה קורה.

איך מתמודדים?

• קצב: לכו בקצב שלכם. זו לא תחרות. תיהנו מהדרך.
• מנוחות: קחו הפסקות כשצריך. שבו, תשתו, תאכלו משהו קטן, תיהנו מהנוף.
• בגדים יבשים: תמיד תשמרו סט אחד של בגדים יבשים וארוכים לערב או למקרה חירום. היכולת להחליף בגדים רטובים לבגדים יבשים בסוף יום רטוב שווה הון.
• טיפול ברגליים: תמיד לטפל בשלפוחיות מיד! גרביים טובות, הנעלה מתאימה, וטיפול מונע יעשו פלאים.
• הכנה מנטלית: תבואו מוכנים לאתגר. תזכרו למה יצאתם לטיול הזה. תתמקדו ביופי שמסביב, בחוויה, בהישג שלכם.

והכי חשוב? הפאב בסוף היום.

אין כמו לסיים יום הליכה ארוך ורטוב, להיכנס לפאב סקוטי חמים וישן, להזמין בירה או וויסקי, ולהתייבש ליד האח.

התחושה הזו… היא שווה את הכל.

?שאלות נוספות ותשובות שימושיות

שאלה: האם אני צריך לדעת אנגלית כדי לטייל שם?

תשובה: בהחלט יעזור לדעת אנגלית בסיסית, אבל הסקוטים מאוד ידידותיים וינסו לעזור גם אם השפה היא מחסום קטן. באזורים המתוירים יותר, אין בעיה בכלל. באזורים מבודדים יותר, סימון שבילים וניווט עצמאי חשובים יותר מהשפה.

שאלה: האם יש קליטה סלולרית במסלולים?

תשובה: ברוב האזורים המאוכלסים והקרובים לכבישים, כן. אבל עמוק בהיילנדס, בתוך העמקים או על הפסגות המרוחקות, הקליטה יכולה להיות גרועה מאוד או לא קיימת בכלל. אל תבנו על זה. לכן, ניווט רגיל וסידורי בטיחות נוספים חיוניים.

שאלה: מה עושים אם יש חירום?

תשובה: זה נושא רציני. תמיד חשוב להודיע למישהו על המסלול המתוכנן שלכם ועל מתי אתם מצפים לסיים. במקרה חירום, אם יש קליטה, להתקשר לשירותי החירום (999 או 112). אם אין קליטה, לפעמים מכשירי לווין קטנים (כמו Spot או inReach) שיכולים לשלוח הודעות חירום הם הפתרון. הכי חשוב: אל תיקחו סיכונים מיותרים.

שאלה: האם הטרק מתאים למשפחות עם ילדים?

תשובה: יש חלקים וקטעים מסוימים שמתאימים בהחלט, במיוחד מסלולי יום קצרים יותר או לינה בבקתות/צימרים. טרקים ארוכים עם לינת שטח דורשים ניסיון מתאים של כל בני המשפחה וכושר גופני טוב. צריך לתכנן את זה היטב ולהתאים את המסלול לגיל וליכולות של הילדים.

למה זה שווה כל רגע? הסיבות האמיתיות

אז למה לעשות את כל זה?

למה להתמודד עם גשם, רוח, מידג'ס, ורגליים כואבות?

בשביל מה?

השקט, הנוף והחיבור לעצמך (קלישאתי? אולי קצת)

בעולם המודרני, שבו אנחנו מחוברים 24/7, מוצפים בגירויים, ונמצאים תמיד ב"רעש לבן" – היציאה לטבע, לתוך השקט הטהור של ההיילנדס, היא מתנה אמיתית.

זה מאפשר לראש להתנקות.

להיות נוכחים ברגע.

לשים לב לדברים הקטנים: איך נראה הטחב על הסלע, איך נשמעת הרוח בין העצים, איך משתנה הצבע של הגבעות כשהשמש שוקעת.

הנוף פשוט מדהים.

בכל יום, בכל שעה, הוא נראה אחרת. האור משתנה, העננים נעים, הערפל עולה ויורד, והכל נראה כמו ציור.

וההליכה.

הפעולה הפיזית הפשוטה של ללכת.

זה לא רק להגיע מנקודה א' לנקודה ב'.

זה המדיטציה הכי טובה שיש.

זו הזדמנות לנתק את הפלאג, להיות עם עצמכם, ולגלות כמה אתם חזקים פיזית ומנטלית.

הבירה בסוף היום: תמצית האושר

אבל בואו נדבר תכלס.

אחת הסיבות הכי טובות לעשות את הטרק הזה היא התחושה שמציפה אתכם בסוף יום הליכה ארוך, כשאתם מתיישבים בפאב מקומי, מזמינים פיינט של בירה סקוטית קרה או דראם של וויסקי מחמם, והעייפות המבורכת שוטפת אתכם.

השיחות עם מטיילים אחרים שחוו בדיוק את אותו יום כמוכם.

הסיפורים על מה שראיתם, על כמה היה רטוב, על כמה המידג'ס היו נוראיים הפעם.

צחוק.

שחרור.

תחושת הישג.

זו תמצית האושר הפשוט.

זה הופך את כל האתגרים לשווים את זה. ובגדול.

אז איך מתחילים לתכנן? טיפים אחרונים לפני שאתם קופצים למים הקרים (והרטובים)

החלטתם? מעולה.

הנה כמה טיפים אחרונים שיעזרו לכם לצאת לדרך.

אל תפחדו לשאול מקומיים

הסקוטים אוהבים את האזור שלהם וישמחו לחלוק את הידע שלהם.

שאלו בפאבים, במרכזי מידע לתיירים, ב-B&B בהם אתם שוהים.

הם ידעו לומר לכם מה מצב השבילים, איפה יש מידג'ס עכשיו, או איזה פאב מגיש את הבירה הכי טובה באזור.

הם מקור מידע בלתי נדלה.

להיות גמישים – כי סקוטלנד מחליטה בשבילכם

זוכרים את עניין מזג האוויר המשתנה?

בדיוק בגלל זה, חשוב להיות גמישים בתכנון.

יכול להיות שתצטרכו לשנות מסלול ברגע האחרון בגלל גשם חזק או רוח קיצונית.

יכול להיות שתצטרכו להאט את הקצב.

לקבל את זה.

להבין שאתם בטבע, והטבע הוא הבוס.

ואם תזרמו עם זה, החוויה תהיה הרבה יותר נעימה.

?עוד כמה עניינים קטנים

שאלה: האם צריך ויזה לסקוטלנד?

תשובה: סקוטלנד היא חלק מבריטניה. לישראלים אין צורך בוויזה לטיולים קצרים בבריטניה (עד חצי שנה), אך יש לבדוק את ההנחיות המעודכנות לפני הנסיעה, במיוחד לאור השינויים האחרונים (Brexit).

שאלה: האם אפשר לעשות את הטרק לבד?

תשובה: בהחלט. רבים מטיילים לבד בהיילנדס. חשוב להיות מוכנים מבחינת ניווט, בטיחות וציוד. לטייל לבד מאפשר חוויה של שקט והתחברות עמוקה יותר לטבע, אבל גם מחייב אחריות עצמית מוגברת.

שאלה: מה לגבי מים לשתייה?

תשובה: יש נחלים ומקורות מים רבים, אבל לא מומלץ לשתות ישירות מהם ללא טיהור (טאבלטים לטיהור או פילטר). עדיף למלא מים בכפרים או בבתי האירוח, או לשאת כמות מספקת ליום הליכה.

אז זהו.

יש לכם את הבסיס.

יש לכם את ההבנה למה הטרק ביערות הסקוטיים הוא לא סתם טיול, אלא הרפתקה אמיתית.

זו הזדמנות לצאת מאזור הנוחות.

לחוות טבע בשיא עוצמתו.

לפגוש אנשים מקסימים.

ולחזור הביתה קצת אחרת.

קצת יותר מחוברים לעצמכם, וקצת פחות מחוברים למסכים.

אז מה מחכים?

תתחילו לתכנן.

סקוטלנד מחכה.