דמיינו רגע פסגה. לא עוד גבעה חביבה, אלא ענק ירוק, שמתנשא מעל הכל, עטוף באגדות עתיקות ושקט כמעט מקודש. זה ג'יריסאן, ההר הגבוה ביותר בקוריאה הדרומית היבשתית, והוא לא סתם יעד לטיול רגיל.

הוא אתגר. הוא מסע בזמן. הוא כרטיס כניסה לעולם אחר, שבו הטבע מדבר בשפה עתיקה והרגליים שלכם מספרות סיפור חדש בכל צעד.

אם אי פעם חלמתם על טרק שמשלב נופים עוצרי נשימה, קצת זיעה טובה, ומפגש עם תרבות מרתקת בלי המולה תיירותית, אז תקשיבו טוב.

כי ג'יריסאן מחכה לכם.

ובעמודים הבאים, נצלול עמוק לתוך כל מה שצריך לדעת כדי לכבוש אותו, לחייך תוך כדי, ולא לרצות לחזור לחיים נורמליים אף פעם.

ג'יריסאן: לא סתם הר, אלא סמל לאומי

אז מה זה בעצם ג'יריסאן? מעבר להיותו הנקודה הכי גבוהה בדרום קוריאה (חוץ מהר האלסאן באי ג'ג'ו, שהוא אי, אז לא נחשב לפעמים בחישובים יבשתיים), ג'יריסאן הוא הפארק הלאומי הוותיק והגדול ביותר במדינה.

הוא משתרע על פני שלושה מחוזות ועשרות ערים ועיירות קטנות, ומתגאה במגוון ביולוגי מטורף. יש בו יערות עבותים, נחלים צלולים, מפלים קטנים, ואינסוף שבילים מתפתלים.

אבל ג'יריסאן הוא יותר מסתם מקום יפה לטייל בו. יש לו מקום מיוחד בלב הקוריאנים.

הוא נחשב לאחד משלושת הרי הרוח הגדולים, ושימש מקלט לנזירים בודהיסטים, למורדים ואפילו לפליטים בתקופות מלחמה. הוא ספוג באגדות, בסיפורים על נמרים (שכבר אין, אל תדאגו, או שתתאכזבו), ובהילה של קדושה ושלווה.

השם "ג'יריסאן" עצמו יכול להתפרש כ"הר הידע והחוכמה", ויש שיגידו שכל צעד במעלה ההר מלמד אתכם משהו חדש על עצמכם או על העולם.

קצת פילוסופי? אולי. אבל כשתהיו שם, תבינו.

7 דברים שלא ידעתם על הטרק הקוריאני האולטימטיבי (אולי)

אוקיי, בואו נדבר תכלס. למה דווקא ג'יריסאן? יש הרי עוד הרים בקוריאה, נכון?

• הגובה: צ'ונוואנגבונג (천왕봉), הפסגה הראשית, מתנשאת לגובה 1,915 מטר. זה לא האוורסט, אבל זה מספיק גבוה בשביל נופים פנורמיים מטורפים ותחושה של הישג רציני.
• המסלול הקלאסי: הטרק המפורסם ביותר הוא ה"ג'ונג'ו" (종주), חציית הרכס לאורכו. זה יכול לקחת בין יומיים לארבעה ימים, תלוי בקצב ובמסלול המדויק. זה ה-

  The

  טרק, זה שישנה אתכם (או לפחות יכאב לכם השרירים לכמה ימים).

• הנופים המשתנים: ג'יריסאן מציע הכל – יערות עבותים בתחתית, פסגות סלעיות חשופות למעלה, עמקים ירוקים, ובסתיו… אוי הסתיו! הצבעים שם זה סיפור אחר לגמרי.
• בתי המחסה (대피소): חלק בלתי נפרד מהחוויה. בתי מחסה בסיסיים לאורך המסלול שבהם אפשר לישון, לבשל (במתחמים מוגדרים), ולפגוש מטיילים קוריאנים מכל קצוות הארץ.
• הזריחה מצ'ונוואנגבונג: הדבר שכל קוריאני רוצה לעשות לפחות פעם בחיים. לקום באמצע הלילה, לטפס בחשכה, ולהגיע לפסגה בדיוק בזמן כדי לראות את השמש עולה מעל הים של העננים. ספק אם תישנו טוב בלילה שלפני מרוב התרגשות (או פחד מהשעון המעורר).
• השבילים המטופחים: הקוריאנים לא משחקים משחקים עם טיולים. השבילים בג'יריסאן מסומנים היטב ומתוחזקים להפליא. כן, זה אומר גם הרבה מדרגות עץ או אבן תלולות להחריד, אבל לפחות אתם יודעים לאן אתם הולכים.
• השקט (יחסית): למרות הפופולריות שלו, במיוחד בסתיו, ג'יריסאן עדיין מציע פינות שקטות ומאפשר להתנתק באמת מההמולה היומיומית.

תכנון המסע: לא לממהרים (וגם לא לעצלנים)

טוב, השתכנעתם שג'יריסאן זה הדבר הבא שלכם. עכשיו בואו נדבר על איך עושים את זה, כי זה דורש קצת יותר מאריזת סנדלים ובקבוק מים.

מתי לצאת לדרך? עניין של עונה, עניין של קראמבול

כמו לכל טרק, יש עונות מומלצות:

• אביב (אפריל-מאי): פריחה מדהימה, טמפרטורות נעימות. עדיין יכול להיות קריר בפסגות.
• קיץ (יוני-אוגוסט): חם ולח, יש סיכון לגשמים (עונת המונסון בסביבות יולי). הנוף ירוק ורענן, אבל הראות לפעמים מוגבלת. עשוי להיות פחות עמוס.
• סתיו (ספטמבר-נובמבר): שיא העונה! עלי השלכת בצבעים מטורפים (אוקטובר בדרך כלל). הנוף דרמטי, הטמפרטורות מושלמות.

  אבל

  : הכי עמוס. תצפו למפגשים עם מאות מטיילים קוריאנים נלהבים.

• חורף (דצמבר-מרץ): שלג! יפהפה, אבל קשה. דורש ציוד חורף מלא (קרמפונים, גרזן קרח בפסגות מסוימות). חלק מהשבילים עשויים להיות סגורים. מומלץ רק למנוסים.

למתחילים או מי שמחפש חוויה קלאסית עם נופים איקוניים, הסתיו הוא הבחירה הטבעית, למרות הצפיפות. אם בא לכם יותר שקט ופחות טמפרטורות קפואות, האביב גם אופציה מצוינת.

כמה זמן זה לוקח? השביל הארוך לעומת הטעימה המהירה

ה"ג'ונג'ו" המלא, חציית הרכס מנקודה אחת לשנייה, אורך לרוב 3 ימים ו-2 לילות. יש כאלה שעושים ביומיים (קצב מטורף, לא מומלץ לרוב), ויש כאלה שלוקחים 4 ימים כדי ליהנות יותר. האורך הכולל של המסלול הקלאסי הוא כ-25 ק"מ, אבל עם עליות וירידות מצטברות משמעותיות.

אם אין לכם זמן לטרק מלא, אפשר גם לעשות קטעים ממנו או מסלולים קצרים יותר. יש מסלולים של יום אחד שיוצאים מבסיס ההר ומגיעים לפסגות קרובות או למקדשים.

החלטה חשובה: כמה ימים יש לכם? מה רמת הכושר שלכם? האם אתם רוצים "לכבוש" את הפסגה הכי גבוהה או ליהנות מהשביל והאווירה?

שאלות ותשובות מהשטח (בתיאוריה)

ש: האם ג'יריסאן מתאים למטיילים בלי ניסיון קודם בטרקים ארוכים?

ת: תלוי במסלול. מסלולי יום קצרים יכולים להיות מתאימים, אבל טרק הרכס המלא (הג'ונג'ו) דורש כושר גופני טוב והכנה מנטלית למאמץ של כמה ימים רצופים.

ש: האם אפשר לטייל בג'יריסאן לבד?

ת: כן, השבילים מסומנים היטב ויש הרבה מטיילים אחרים (במיוחד בעונות השיא). אבל תמיד טוב ליידע מישהו על המסלול המתוכנן שלכם, במיוחד אם אתם מטיילים בקטעים פחות עמוסים או מחוץ לעונה.

הבירוקרטיה הקוריאנית: אישורים ובתי מחסה, הסיפור האמיתי

זה הסעיף הכי חשוב וקצת כאב הראש. בג'יריסאן, כמו בפארקים לאומיים רבים בקוריאה, אי אפשר סתם כך להיכנס ולטייל כמה ימים ולישון איפה שבא לכם.

אישורי כניסה: לעיתים נדרש להירשם מראש או לקבל אישור כניסה לשמורה, במיוחד לקטעים מסוימים או בעונות מסוימות (למשל למניעת שריפות). בדקו את האתר הרשמי של שירות הפארקים הלאומיים של קוריאה (KNP) לפני היציאה.

בתי המחסה (Daepiso): זה קריטי. כדי לעשות את טרק הרכס הרב-יומי, חייבים להזמין מקום בבתי המחסה לאורך השביל

מראש

. וזה קשה. קשה מאוד.

ההזמנות נפתחות חודש מראש (לפעמים קצת יותר) באתר KNP, והמקומות נחטפים תוך דקות. כן, כמו כרטיסים להופעה הכי נחשקת.

• למה זה כזה קשה? כי המקומיים מזמינים אותם. וכי יש ביקוש עצום, במיוחד בסתיו ובסופי שבוע.
• מה קורה אם אין מקום? תיאורטית, אסור לטייל בטרק הרב-יומי בלי הזמנה. בפועל, יש כאלה שמקווים לביטולים של הרגע האחרון או שמנסים להגיע ולראות אם התפנה משהו (לא מומלץ ולא חוקי). יש גם אופציה לישון מחוץ לפארק ולעלות כל יום, אבל זה מסרבל מאוד.
• הטיפ: היו מוכנים כשההזמנות נפתחות. הכינו את הפרטים שלכם מראש. היכנסו לאתר בשנייה שההזמנות נפתחות. אם יש לכם חבר קוריאני, בקשו עזרה! הם מורגלים במלחמות ההזמנות האלה.

החדשות הטובות הן שהאתר של KNP קיים גם באנגלית (במידה מסוימת), אבל התהליך עדיין יכול להיות מאתגר.

ציוד: מה לארוז כשכל גרם חשוב?

אז מה לוקחים לטרק של כמה ימים שדורש לינה בבתי מחסה בסיסיים?

• תרמיל: כמובן. שיהיה נוח ותואם את משך הטרק (40-60 ליטר לרוב).
• נעלי הליכה:

  חובה.

  לא סניקרס, לא סנדלים. נעלי טרקים טובות ויציבות, עדיף כאלה שכבר הלכתם איתן קודם.

• ביגוד שכבות: טמפרטורות משתנות דרמטית בין בסיס ההר לפסגה, ובין היום ללילה. חולצות תרמיות, פליז, מעיל גשם/רוח. גם בקיץ קר בפסגה לפנות בוקר!
• שק שינה / ליינר: בבתי המחסה מספקים שמיכות בסיסיות (לרוב בתשלום נוסף), אבל מומלץ להביא ליינר משי או שק שינה דק להיגיינה ולקצת יותר חום. בחורף חייבים שק שינה חם משלכם.
• מזון: בבתי המחסה יש מטבחונים עם כיריים חשמליים וכיורים (אבל לא תמיד סירים או כלי אוכל). אפשר לקנות שם אוכל בסיסי כמו ראמן, אורז, ביצים קלות, מים, חטיפים. אבל עדיף להביא חלק מהאוכל שלכם, במיוחד ארוחות שאתם אוהבים (מנות קפואות מיובשות לטיולים זה להיט).
• מים: יש נקודות מילוי מים לאורך השביל ובבתי המחסה, אבל תמיד כדאי להתחיל את היום עם מספיק מים, לפחות ליעד הבא. בקבוק מים טוב או שקית שתייה.
• פנס ראש:

  קריטי

  , במיוחד אם מתכננים לראות זריחה או הולכים בחושך.

• ערכת עזרה ראשונה: פלסטרים, חומר חיטוי, משככי כאבים, תחבושות.
• כלי רחצה בסיסיים: בבתי המחסה אין מקלחות! רק שירותים וכיורים. מגבת קטנה, מברשת שיניים, משחה, סבון קטן.
• מפות ומכשיר ניווט: למרות שהשביל מסומן, מפה טופוגרפית (יש בחנויות טיולים בקוריאה או אונליין) או אפליקציית ניווט יעזרו לכם להבין את המרחקים, העליות והירידות.
• כסף מזומן: בבתי המחסה ובכניסות לחלק מהשבילים מקבלים רק מזומן.
• מקלות הליכה: לא חובה, אבל מומלץ בחום! העליות והירידות התלולות יעשו חסד עם הברכיים שלכם.

טיפ קטן: ארזו חכם. כל גרם שאתם סוחבים על הגב מורגש בסוף היום.

השביל עצמו: זיעה, נופים, וקצת סבל נעים

אוקיי, יש לכם הזמנה, הציוד מוכן. הגיע רגע האמת. הטרק בג'יריסאן הוא חוויה רצינית.

צפו להרבה עליות תלולות. וגם להרבה ירידות תלולות. לפעמים השביל סלול יפה במדרגות, ולפעמים הוא סלעי ודורש זהירות. הנופים משתנים כל הזמן.

תתחילו לרוב ביער ירוק, תמשיכו דרך חורשות עבותות, תגיעו לפסגות ביניים עם תצפיות ראשונות, ותטפסו לרכס המרכזי שמשם הנוף פתוח לכל הכיוונים (אם אין ערפל, כמובן).

בתי המחסה פרוסים במרחקים שמאפשרים לחלק את הטרק ל"קטעים" יומיים הגיוניים (בערך 6-8 שעות הליכה ביום, תלוי בקצב). האווירה בבתי המחסה היא של חבורה גדולה של מטיילים שמחים ומותשים. כולם חולקים שטח לינה משותף, מבשלים את האוכל הפשוט שלהם, ונהנים מהשקט של אחרי יום הליכה ארוך.

הדבר הכי מרגש הוא כמובן העלייה לפסגת צ'ונוואנגבונג לזריחה. מתחילים ללכת כשעתיים לפני הזריחה, בחושך מוחלט, עם פנס ראש. הפסגה קפואה גם בקיץ לפני הזריחה, אז תתלבשו היטב!

הנוף של השמש עולה מתוך ים העננים הוא באמת בלתי נשכח. שווה כל מאמץ, כל מדרגה, וכל רגע של קור.

שאלות ותשובות מהשטח (חלק ב')

ש: האם יש קליטה סלולרית בג'יריסאן?

ת: ברוב בתי המחסה ובפסגות הגבוהות יש קליטה (לרוב 4G), אבל בקטעים מסוימים של השביל ביער העבות הקליטה יכולה להיעלם. לא לסמוך על זה באופן מלא.

ש: האם יש סכנה מבעלי חיים?

ת: ג'יריסאן הוא ביתם של דובים שחורים אסייתיים, אבל המפגשים איתם נדירים ביותר והם לרוב נמנעים מבני אדם. אין צורך לדאוג יתר על המידה, אבל כדאי להיות מודעים לסביבה ולא להשאיר אוכל בחוץ.

ש: מה עושים עם אשפה?

ת: מדיניות "השאר רק עקבות". אין פחי אשפה לאורך השביל. כל מה שאתם מביאים, אתם לוקחים איתכם חזרה למטה.

ש: האם אפשר להטעין טלפונים או מצלמות בבתי המחסה?

ת: כן, בבתי המחסה הגדולים יותר יש נקודות טעינה (לרוב מרוכזות ליד הקבלה או באזורים משותפים). הביאו מטען נייד אם אתם צריכים הרבה חשמל או במקרה של עומס על נקודות הטעינה.

מעבר לשביל: המקדשים, הרוח, וטבילת רגליים אחרי הכל

החוויה של ג'יריסאן לא נגמרת עם הירידה מההר. הפארק וסביבתו מציעים עוד המון.

מקדשים: בכניסות לחלק מהשבילים נמצאים מקדשים בודהיסטים עתיקים ויפהפיים, כמו מקדש הואאומסה (Hwaeomsa) העצום או מקדש ססאנגייסה (Ssanggyesa). כדאי להקדיש להם זמן לפני או אחרי הטרק. הם שקטים, מרשימים, ומציעים הצצה לרוחניות המקומית.

עיירות קטנות: סביב הפארק יש עיירות קטנות וחמודות שחיות מקצב החיים של ההר. אפשר למצוא שם מסעדות מקומיות שמגישות אוכל פשוט וטעים (הרבה מנות שמבוססות על ירקות בר מההר) ומקומות לינה נעימים.

מעיינות חמים? אם אתם מוצאים כאלה בקרבת מקום, אין כמו לטבול את הרגליים הכואבות אחרי הטרק במים חמים. תחושה של גן עדן.

השורה התחתונה: למה ג'יריסאן?

כי זה טרק אמיתי. הוא מאתגר, הוא יפהפה, והוא מציע חוויה תרבותית וטבעית עמוקה.

זה לא טיול שעושים "על הדרך". זה יעד בפני עצמו.

זה דורש תכנון, דורש מאמץ, ודורש קצת מזל (עם ההזמנות לבתי המחסה…).

אבל התגמול? הנוף מהפסגה, תחושת הסיפוק העצומה, המפגש עם הטבע והתרבות הקוריאנית בצורה הכי גולמית שלהם – זה שווה הכל.

אז אם אתם מחפשים את ההר הזה שיגרום לכם להרגיש קטנים אל מול הטבע, אבל גדולים בזכות ההישג, ג'יריסאן מחכה לכם. רק תבואו מוכנים. ומחויכים.

מסע נעים!