האם האב יכול להיות סנדק? שאלה קטנה עם השלכות גדולות

למה בכלל צריך סנדק – ומה התפקיד שלו?

אולי זה נראה פשוט: מזל טוב! נולד לכם בן, ואתם מזמינים את כל מי שחשוב, מחפשים מקום לאירוע, נכנסים ללחץ מהקייטרינג ואיפשהו לאורך הדרך מישהו שואל – רגע, מי הסנדק? ואז נזרקת השאלה הנצחית: יכול להיות שהאבא יהיה הסנדק?

לפני שנצלול לתשובה, בואו רגע נבין מה בכלל הרעיון. הסנדק (או הסנדקית, בגירסה הפחות מוכרת) הוא האדם שמחזיק את התינוק בזמן הברית. לכאורה רק ג'וב של כמה דקות, אבל יש לו קונוטציה רוחנית עמוקה. מדובר בתפקיד המקביל, אם תרצו, ל"סנדק הזה של הסנדק" מהסרטים – רק בלי הפשע המאורגן ויותר עם חיתול.

3 סיבות למה כולם רוצים להיות סנדק

• מצוות גדולה: המסורת היהודית רואה בזה זכות עצומה – חלק מהותי במצוות הברית עצמה.
• כבוד משפחתי: בחלק מהקהילות זו ממש דרגת אות כבוד; משהו בסגנון "אין יותר קרוב מזה".
• השפעה רוחנית: על פי חלק מהדעות, למי שמשמש סנדק יש השפעה חיובית על עתיד הילד מבחינה רוחנית ונפשית.

אז מי בדרך כלל נבחר לתפקיד החשוב הזה?

מקובל מאוד שהסנדק הוא הסבא. ולפעמים הרב המקומי. או מישהו בעל משמעות רוחנית מיוחדת למשפחה. אבל אז, בכל ברית שיש בה איזשהו רגע מביך, נשמעת השאלה:

האם מותר/אפשר/ראוי/מקומם/מרגש – שהאבא יהיה הסנדק?

5 שאלות שחייבים לשאול לפני שנותנים לאבא את הכתר

• זה מותר על פי ההלכה? לגמרי כן. אין איסור fבי שהאב ישמש כסנדק, מבחינה הלכתית נטו.
• זה נהוג? תלוי איפה. בארץ, פחות. בחו"ל? משתנה מקהילה לקהילה.
• האם זה פוגע בכיבוד הורים? לפעמים הסבא ממש מצפה לקבל את התפקיד. כדאי לבדוק קודם את מצב הלחץ הדם המשפחתי לפני שמודיעים.
• איזו סיבה גורמת לאבא לרצות להיות הסנדק? אם זו שאלה אגו – אולי לחשוב פעמיים. אם מדובר ברצון עז לקרבה רוחנית וחיבור אישי עם הילד – זה שיקול לגיטימי מאוד.
• ומה קורה עם הסנדקים ש"רק מחכים לתורם" (ואם יש יותר מילד אחד)? תגיעו לזה. תאמינו לי. וזה אחלה הזדמנות לשמור משהו גם לברית של הילד הבא.

אבל למה בכלל יש כאלה שמתנגדים לזה?

יש זרמים מסוימים, בעיקר בחסידויות, שמעדיפים שלא לתת את הסנדקאות לאב. למה? על פי חלק מהמקורות, עדיף לתת את הזכות הזו לאדם אחר, כדי לא להגביל את ריבוי הברכות במשפחה. רעיון קצת מיסטי, בעידן של כדורי שינה והורים באוברדראפט – אבל זה קיים.

מצד שני – תראו כמה מיוחדת יכולה להיות הבחירה באבא

• החיבור הרגשי בזמן הברית – לא משהו שקל להעביר למישהו אחר, ולפעמים זה מרגיש "נכון".
• זה נותן לאב תחושת משמעות וחיבור עמוק עוד יותר לחוויה.
• ברגע כזה מרגש, להיות היושב עם הילד בידיים – זו חוויה שלא שוכחים.

שאלות ותשובות נפוצות

• שאלה: אם האבא בחר בעצמו להיות סנדק, זה נחשב פחות מכובד?
  
  תשובה: ממש לא. זו בחירה אישית, וככזו – אף אחד לא אמור לשפוט.
• שאלה: אפשר שיהיו שני סנדקים? נניח אבא וסבא?
  
  תשובה: הלכתית, לא – רק אחד מחזיק את התינוק. אבל בהחלט אפשר לעשות כבוד לשניים בדרכים אחרות.
• שאלה: ואם הסבא נעלב?
  
  תשובה: תקשורת ישירה. לשתף, להסביר, ואולי לשקול לתת לו את הכבוד בילד הבא. או בכל אירוע אחר.
• שאלה: מי מחזיק את הילד בפועל? הסנדק לבד?
  
  תשובה: יש גם תפקיד ל"אבי הבן" וגם ל"מחזיק התינוק" – לפעמים מחלקים את התפקוד.

אז מה כדאי לעשות? 4 כללי אצבע שיעשו סדר

• הכלל הראשון: הלכה קודם – אם זה מותר, זה שיקול פתוח.
• השני: שיקול רגשי – רק אם זה בא ממקום של חיבור אמיתי.
• השלישי: דיפלומטיה משפחתית – לא לשכוח שיש גם פוליטיקה סביב השולחן.
• הרביעי: תחשבו לעתיד – אולי בילד הבא הסנדק ש"פספס" יקבל את המקום שלו.

ולסיכום – אין תשובה אחת נכונה, אבל יש אמת אחת

לא משנה אם תבחרו בסבא המחויך, באבא המאושר או ברב ההוא מהשיעור של יום שלישי, העיקר שתזכרו: סנדקאות היא זכות – לא פרס ולא חובה. היא עוד חתיכה של משמעות בתוך רגע שהוא גם כך מהמרגשים ביותר בחיים.

ואם האבא רוצה להיות הסנדק? כל עוד זה נעשה באהבה, בכוונה טובה ובלי לשבור לבבות אחרים – זו יכולה להיות אחת ההחלטות הכי יפות שעשיתם.