אם אסק שמיים – שם אתה

אז מה הקשר בין פסוק תהילים לשגרת החיים שלנו?

לפעמים המשפטים הקצרים ביותר נושאים בתוכם עומק שאין לו תחתית. "אם אסק שמיים – שם אתה, ואציעה שאול – הנך" (תהילים קלט, ח) נשמע כמו שורה יפהשיר, אבל מסתתרת פה תובנה שיכולה לשנות את כל הדרך שבה אנחנו מסתכלים על עצמנו, על החיים, ואפילו… על גוגל. כן, גם לשם נגיע.

הרעיון שעומד מאחורי הפסוק הזה הוא פשוט, אבל יחד עם זאת, סופר עמוק: לא משנה לאן אתה מגיע – לפסגות הכי גבוהות או לתהומות של קושי – יש נוכחות אחת שלא עוזבת אותך. ושלא תחשבו שזה רק קונספט דתי. זה הרבה מעבר. מדובר על תחושת חיבור, על משמעות, על הידיעה שאתה אף פעם לא באמת לבד.

5 מצבים שחשבנו שאנחנו לבד – אבל אולי בעצם לא

כדי להבין עד כמה הפסוק הזה רלוונטי לעניינים הכי יומיומיים בחיים, הנה כמה סיטואציות מוכרות:

• בבוקר עם הקפה והנייד: אתה בוהה בוואטסאפ, בעוד בקבוצת המשפחה רצות תמונות של החתול של סבתא. רגע משמים? אולי. אבל גם שם יש תחושת חיים ומשפחתיות.
• בזמן הצלחה בעבודה: סגרת עסקה ענקית? היית מדהים בפגישה? מעולה! עכשיו תחשוב לרגע – מי היה איתך במסע הזה? אולי יש עוד יד נעלמה שעזרה בדרכים לא צפויות?
• בלילה כשקשה להירדם: המוח רץ מרגע שקועים לתהיות קיומיות. ואתה שואל את עצמך – למה אני לא יכול פשוט לישון?! ופתאום, דווקא שם, יש רגע קטן של שקט. כמו מישהו בא ואמר לך "אני פה".
• בטיול לחו"ל לבד: אתה נוחת במדינה זרה, בלי אף אחד מוכר מסביב. פתאום יש ריח של בית דווקא מגעגועים. לא נדמה לך…
• כשאתה בטופ: נדמה שהשגת הכל – קריירה, זוגיות, נראות אינסטגרמית. ואז אתה מגלה שזה לא הסוף, אלא ההתחלה של שאלה עוד יותר מעניינת: "ומה עכשיו?"

שאלות שאנשים שואלים כשהם שומעים את הפסוק הזה

• האם זה אומר שאני לא באמת שולט בחיים שלי? לחלוטין לא. זה דווקא מעצים – אתה מנהל את ההגה, אבל יש מישהו ששם לך שלטים בדרך.
• אז… איפה בדיוק "שם אתה"? תלוי איפה אתה. ברכב, במשרד, על הספה עם פופקורן – כן, גם שם.
• זה לא פסיכולוגיה חיובית בתחפושת? אולי, אבל פסיכולוגיה חיובית לא המציאה את ההרגשה הזאת. היא רק תייגה אותה.
• ואם אני לא מאמין באלוהים? לא חובה לקרוא לו "אלוהים". תקרא לזה "כוח", "יקום", "ניצוץ רוחני". זה תפוס באופן חופשי.
• מה בעצם עושים עם זה ביום-יום? עוצרים לפעמים. נושמים. מסתכלים סביב. שואלים – מי פה איתי עכשיו?

3 תובנות עמוקות שנולדות מקריאה מחודשת של הפסוק

1. אתה לא צריך "לטפס" כדי להתחבר

התרבות שלנו מלאה במסרים של "תגיע הכי גבוה", "תכבוש פסגות", "תעשה עוד". מעצים? כן. אבל לפעמים גם שוחק. והנה מגיע הפסוק ואומר – גם אם תגיע לשמיים, או תרד לשאול – שם אתה. יש בזה משהו מרגיע. כמו להגיד: "לא משנה איפה אתה, אתה כבר מספיק".

2. הכישלון הוא לא מגורש

כמה פעמים אנחנו מרגישים "נפילה" וממהרים להסיק מסקנות? הפסוק לוחש לנו בעדינות: גם בשאול – גם שם יש נוכחות, גם שם יש ערך. כן, אפילו בבוקר שבו שפכת קפה על העכבר כשהיית בזום עם המנכ"ל.

3. אין מיקום גיאוגרפי לרוח

הפסוק הזה חוצה גבולות של זמן ומקום. הוא מדבר על מהות שמלווה אותך, לא משנה אם אתה בישיבת צוות, בהרצאה משעממת או במנהרה מתחת לבית. הרוח לא מוגבלת לכתובת.

אז למה זה בכלל משנה לנו היום?

בעידן שבו הכל מחושב, ממודל, ומונח על גרפים – המשפט הזה מזכיר שיש גם משהו אחר. שהוא לא "חדשנות טכנולוגית", לא "הסטרטאפ הבא", גם לא "הפרויקט של הרבעון". הוא פשוט נוכחות. משהו קבוע, עמוק, בלתי תלוי.

זה לא אומר לוותר על השאיפות, על ההתקדמות. להפך – אולי יש כאן דווקא דלק אמיתי לרוץ קדימה בלי הפחד של לבד. כי אם גם בשמיים וגם בשאול – יש "אתה"… אז כבר אין מה להפסיד.

לסיכום עם קריצה – אז מה לוקחים מפה הביתה (או לעבודה)?

בסופו של דבר, אי אפשר באמת לברוח מדברים שמלווים אותך מבפנים. בין אם תבחר לקרוא לזה אמונה, חיבור פנימי או סתם תחושת בטן טובה – הפסוק הזה ממלמל באוזן: "היי, לא משנה לאן אתה לוקח את החיים שלך – יש שם משהו שאתה לא לבד בו".

• להצליח? מצוין. רק תדע שעוד מישהו מצטרף לחגיגה.
• להיכשל? לא נעים, אבל גם זה לא נעשה לבד.
• ללכת לאיבוד לפעמים? דווקא שם זה הכי מעניין לראות מה תמצא.

אז בפעם הבאה שתמצא את עצמך בשיא של ההצלחה, או רגע לפני שקיעה רגשית, תעצור רגע ותזכור: "אם אסק שמיים – שם אתה". ומה ששווה באמת? זה שתמיד יש איתך מישהו… אפילו אם תנסה להתחבא עם לחמנייה בחדר מדרגות.